בחינת סוף סמסטר, פברואר 2026 · שיעור פתרון
שאלה 2: נקודות יציבות וקמירות
שיעור תאוריה רלוונטי
נוסח השאלה
- א. עבור הפונקציה f(x)=9x⁵-15x³+160, מצאו נקודות יציבות וקבעו אם הן נקודות מינימום, מקסימום מקומי או גלובלי, או נקודות פיתול.
- ב. פונקציה h קמורה על קבוצה קמורה C אם לכל x₁,x₂∈C ולכל 0≤λ≤1 מתקיים h(λx₁+(1-λ)x₂)≤λh(x₁)+(1-λ)h(x₂). נתון שהפונקציות f ו-g קמורות על C. הוכיחו לפי ההגדרה כי t(x)=f(x)+g(x) קמורה על C.
- ג. מצאו תנאים על a,b,c,d כך שהפונקציה f(x₁,x₂)=ax₁²+bx₁+cx₂+dx₂²+ad-bc תהיה קמורה.
זיהוי השיטה
בסעיף א מוצאים את כל שורשי הנגזרת הראשונה ומסווגים אותם לפי שינוי הסימן או הנגזרות הגבוהות. בסעיף ב מתחילים ישירות מהגדרת הקמירות. בסעיף ג מחשבים הסיאן ודורשים שתהיה חיובית למחצה בכל התחום.
פתרון מודרך
א נקודות יציבות וסיווגן
נוסח הסעיף: עבור הפונקציה f(x)=9x⁵-15x³+160, מצאו נקודות יציבות וקבעו אם הן נקודות מינימום, מקסימום מקומי או גלובלי, או נקודות פיתול.
הרעיון: נקודה יציבה מתקבלת כאשר f′(x)=0. לאחר שמוצאים את כל המועמדות, בודקים אם הנגזרת מחליפה סימן ומבררים אם בכלל ייתכן קיצון גלובלי.
נגזור ונפרק לגורמים:
| תחום | סימן f′(x) | התנהגות |
|---|---|---|
| x<-1 | חיובי | עולה |
| -1<x<0 | שלילי | יורדת |
| 0<x<1 | שלילי | יורדת |
| x>1 | חיובי | עולה |
ב-x=-1 הסימן משתנה מחיובי לשלילי, ולכן זו נקודת מקסימום מקומי. ב-x=1 הסימן משתנה משלילי לחיובי, ולכן זו נקודת מינימום מקומי. ב-x=0 אין שינוי בסימן הנגזרת, ולכן אין קיצון.
נחשב את הנגזרת השנייה והשלישית כדי לסווג את הנקודה היציבה x=0:
הנגזרת הראשונה שאינה מתאפסת אחרי f′ היא מסדר אי־זוגי, ולכן x=0 היא נקודת פיתול יציבה.
| נקודה | ערך הפונקציה | סיווג |
|---|---|---|
| x=-1 | f(-1)=166 | מקסימום מקומי |
| x=0 | f(0)=160 | נקודת פיתול יציבה |
| x=1 | f(1)=154 | מינימום מקומי |
אין מקסימום או מינימום גלובלי על כל הישר, משום שהאיבר המוביל הוא 9x⁵:
לשלמות: למשוואה f″(x)=0 יש גם פתרונות x=±1/√2. אלה נקודות פיתול נוספות, אך אינן נקודות יציבות משום ש-f′(±1/√2)≠0.
תוצאת הסעיף: (-1,166) מקסימום מקומי, (0,160) נקודת פיתול יציבה, ו-(1,154) מינימום מקומי. אין קיצון גלובלי.
ב סכום של פונקציות קמורות
נוסח הסעיף: נתון שהפונקציות f ו-g קמורות על הקבוצה הקמורה C. הוכיחו לפי הגדרת הקמירות כי t(x)=f(x)+g(x) קמורה על C.
הרעיון: מפעילים את הגדרת הקמירות פעם אחת על f ופעם אחת על g, ואז מחברים את שני אי־השוויונות. חיבור אינו משנה את כיוון אי־השוויון.
נבחר נקודות שרירותיות x₁,x₂∈C ומשקל שרירותי λ∈[0,1]. מכיוון ש-C קמורה, גם λx₁+(1-λ)x₂∈C, ולכן מותר להפעיל שם את שתי הנחות הקמירות:
נחבר אגף שמאל לאגף שמאל ואגף ימין לאגף ימין:
קיבלנו את אי־שוויון הקמירות עבור נקודות ומשקל שרירותיים, ולכן הוא מתקיים בכל המקרים הנדרשים בהגדרה.
תוצאת הסעיף: t=f+g קמורה על C.
ג תנאים לקמירות פונקציה ריבועית
נוסח הסעיף: מצאו תנאים על a,b,c,d כך שהפונקציה f(x₁,x₂)=ax₁²+bx₁+cx₂+dx₂²+ad-bc תהיה קמורה.
הרעיון: איברים ליניאריים וקבועים אינם תורמים לנגזרות השניות. לכן הקמירות נקבעת רק על ידי המקדמים של x₁² ושל x₂².
הגרדיאנט הוא:
נגזור שוב ונקבל הסיאן קבועה:
מטריצה אלכסונית היא חיובית למחצה אם ורק אם כל איברי האלכסון שלה אינם שליליים. לכן:
המקדמים b ו-c יכולים להיות כל מספר ממשי: האיברים bx₁ ו-cx₂ ליניאריים, והאיבר ad-bc קבוע ביחס ל-x₁,x₂. אם דורשים קמירות ממש, ולא רק קמירות, צריך a>0 ו-d>0.
תוצאת הסעיף: הפונקציה קמורה על ℝ² אם ורק אם a≥0 ו-d≥0; אין הגבלה על b,c.
תשובה סופית
- א. (-1,166) מקסימום מקומי, (0,160) נקודת פיתול יציבה, (1,154) מינימום מקומי; אין קיצון גלובלי.
- ב. חיבור שני אי־שוויונות הקמירות נותן ישירות את אי־שוויון הקמירות של f+g.
- ג. התנאים הם a≥0 ו-d≥0; b,c∈ℝ חופשיים.
המשך במבחן
בחינת סוף סמסטר, פברואר 2026 · שאלה 2
המשך לפי סדר השאלות במבחן.
לשאלה הבאה: שאלה 3 - בעיית תובלה עם מחסור וקנסות